אני זאת שיושבת מאחורי המסך וכותבת, אני גם זאת שבנתה את הפינת ישיבה שאתם יושבים עליה. כן, אני גם וגם, אני אוהבת את שני העולמות האלה, והמקום הזה מאפשר לי להיות שניהם.
אני בת 32, כל חיי עבדתי עם ילדים, תחום שאני מאוד מאוד אוהבת, אך התשוקה האמיתית שלי תמיד הייתה יצירה, ובגיל 29, בצומת דרכים בחיים, החלטתי לעשות שינוי וללכת אחרי הלב-התחלתי לחפש נגריות.
התקשרתי לטלפון של נגריית מחבק העצים, לשאול אם הם מחפשים עובדים, ענה לי בחור בשם גרשון, הבעלים של המקום, שקצת קדימה מאותה שיחה, הפך לבן אדם מאוד משמעותי בחיי. חיפשתי מקום עבודה אחר שאוכל לבטא בו את מי שאני, שאוכל ליצור ולבנות בעץ גם אם אני חסרת ניסיון בתחום. ז"א, כל חיי הייתי בונה דברים בבית עם אבא שלי, אני מכירה את הכלים פחות או יותר, אבל לא למדתי נגרות בשום מקום, וגרשון קיבל אותי בידיים פתוחות, והאמין בי, והתחלתי לעבוד במחבק העצים.
היום אני כבר יודעת המון על התחום, וגם עוד קצת מסביב, כל מה שהוא יכל, הוא לימד, ואני שתיתי את הידע הזה, וממשיכה ללמוד עוד ועוד, זה אף פעם לא נגמר! איזה כיף!
והנה, 3 שנים אחרי אותה שיחת טלפון, אני כאן מול מסך המחשב, יושבת לכתוב על המקום המדהים הזה- שהפך להיות הרבה יותר ממקום עבודה בשבילי, על כל הדרך שעברתי, על החוויות, על הקשיים, על האנשים שפגשתי ועל הידע שרכשתי.
בעצם כל מה שקשור לעולם של מחבק העצים.
אז שנצא לדרך?
אני מזמינה אתכם לשלוח לי שאלות שעולות לכם, עלי, על העבודה בתחום, על התהליך, או כל דבר שמעניין אתכם לדעת, ושהייתם רוצים שאכתוב עליו.
